על הבסיס הישראלי בעיראק – ריאיון ברשת "אל-משהד"
להלן תרגום מלא של דבריי ועיקרי הדברים בפורמט של תמצית מנהלים בריאיון שקיימתי ברשת "אל-משהד", סביב הידיעות על הקמת הבסיס הישראלי בשטח עיראק.
המראיינת (נוהא): "…מהי התגובה בתוך ישראל לדיווח הזה שמדבר על בסיס ישראלי בלב עיראק? אנחנו מדברים על פוליטיקאים, מפלגות או אפילו הרחוב הישראלי."
קובי לביא: "ערב טוב נוהא, ערב טוב ללווא (אלוף) הנכבד באולפן ולצופים היקרים. בנוגע לתגובות – אף אחד בישראל לא מופתע מפעולות צבאיות שישראל מבצעת כדי להגן על עצמה ועל האינטרסים שלה במזרח התיכון. אם אכן המידע הזה יאומת, הרי שברור שיש צורך צבאי ואסטרטגי ישראלי חיוני לטפל באזור הזה. כמובן שזה נעשה תחת חסות אמריקאית או בידיעה אמריקאית, שכן יש יעדים משותפים לישראל ולארצות הברית. אנחנו מדברים כאן על ראש הפירמידה – המשטר האיראני. כל עוד יש אויב שרוצה להשמיד אותנו, כל המקומות וכל האפשרויות פתוחים בפני צה"ל לבצע את עבודתו כדי להגן על מדינת ישראל. אין כאן הפתעה, לא בימין ולא בשמאל."
המראיינת: "אבל מר קובי, מדובר במדינה ריבונית. איך ישראל מקימה בסיס במדינה בעלת ריבונות, ואפילו תוקפת חיילים של אותה מדינה כשהם מנסים לחשוף את הבסיס?"
קובי לביא: "כאשר המדינה הזו שולחת טילים לעברנו, משגרת כטב"מים ופוגעת בישראל – אין לה זכות לצפות להגנה מלאה מפני תגובה ישראלית. עלינו להיות מציאותיים: כל עוד יש זרועות לאיראן בעיראק ובסוריה שתוקפות את ישראל, אל לנו לתהות מדוע ישראל מכה בהן או מהן הפעולות הצבאיות שישראל מבצעת בתוך הטריטוריות הללו. האם ישראל פוגעת בריבונות העיראקית? ובכן, כאשר הטילים הללו משוגרים מאדמת עיראק לעבר ישראל, האם זו לא פגיעה בריבונות הישראלית? בוודאי שכן. זו מלחמה, ולצערנו הרב יש בה קורבנות ויש מי שנפגע. היינו רוצים שישרור שלום באזור, אבל ישנה חבורה של קיצונים דתיים שרוצים להפיל את המשטרים הסונים המתונים במזרח התיכון כדי להמשיך את המהפכה האסלאמית ואת רעיון 'וילאית אל-פקיה' (שלטון חכם ההלכה). עלינו לשאול – האם המנהיג באיראן, ה'וילאית אל-פקיה', באמת חי? האם הוא במצב צמח כפי שרבים אומרים? מי באמת מקבל שם את ההחלטות? מי מנהל את המו"מ עם אמריקה ומי מאיים על העולם כולו? האם זו באמת ההנהגה הרשמית והנבחרת של איראן? התשובה ידועה."
המראיינת: "מר קובי, בסיס כזה – האם ארה"ב הייתה מודעת לטבעו ולמיקומו? מה מידת המעורבות האמריקאית?"
קובי לביא: "באופן עקרוני, יש תיאום מלא בין ישראל לבעלת בריתה הגדולה ארה"ב. אינני יודע את הפרטים המדויקים, ואינני חושב שיהיה זה נבון לומר בשידור האם היה תיאום ספציפי או לא, אבל אני אומר שחייב להיות סוג של תיאום. כפי שנאמר קודם, איראן גילתה שיש כוחות של המוסד הישראלי שפועלים בתוך אדמת איראן ומבצעים משימות צבאיות של חיסול מפקדים שישראל הגדירה כסכנה לביטחונה. לכן, לדעתי, אין צורך לתהות מדוע זה קורה – זו מלחמה וכל צד עושה כל שביכולתו כדי לנצח. אם איראן הייתה יכולה להקים בסיס בתוך ישראל, היא הייתה עושה זאת, אבל אין לה את היכולת. אנחנו שומעים שוב ושוב את התעמולה האיראנית והלוחמה הפסיכולוגית, אבל האמת היא, על פי המידע שמגיע אלינו, שיש שבר פנימי עמוק בין מפקדי משמרות המהפכה, מפקדי הצבא והשכבה הדתית באיראן, שרואים מה קורה עם גופתו של מוגתבא…" (כאן הראיון נקטע על ידי המראיינת בשל קוצר זמן).
תמצית מנהלים:
נושא: תגובה לדיווחים על בסיס צבאי ישראלי חשאי בעיראק.
עיקרי הטיעונים:
לגיטימיות מבצעית: ישראל אינה מופתעת מפעולות צבאיות מחוץ לגבולותיה. כל עוד אדמת עיראק משמשת כפלטפורמה לשיגור טילים וכטב"מים של פרוקסי איראני לעבר ישראל, הריבונות העיראקית אינה חסינה, וישראל שומרת לעצמה את הזכות לפעול בכל מקום כדי להגן על אזרחיה.
תיאום אסטרטגי: קיימת שותפות אינטרסים עמוקה בין ישראל לארה"ב מול "ראש ההר" – המשטר בטהראן. למרות שפרטים ספציפיים לא נחשפו, לביא מדגיש כי פעולות כאלו מתבצעות בתיאום או בידיעה של הממשל האמריקאי.
האיום האיראני: המאבק אינו רק מול עיראק או סוריה, אלא מול ניסיון איראני להפיל משטרים סונים מתונים ולהשליט את תורת "וילאית אל-פקיה". לביא מטיל ספק ביכולת התפקוד של המנהיגות הנוכחית באיראן.
חדירות מודיעינית ושבר פנימי: לביא מציין כי יכולות המודיעין של ישראל מאפשרות לה לפעול לא רק במדינות שכנות אלא בתוך איראן עצמה (חיסול מפקדים). הוא חושף כי קיים שבר פנימי עמוק בתוך מנגנוני הביטחון והדת באיראן, המושפע בין היתר ממאבקי ירושה וסוגיות סביב גופתו של מוגתבא (בנו של ח'אמנאי).
מוסר לחימה: במלחמה יש קורבנות, אך האחריות מוטלת על אלו שהופכים את המרחב האזרחי והריבוני למגרש משחקים של טרור.