המערכה הרב-זירתית בין ארה"ב וישרא ל לבין איראן במבט עכשווי

ניתוח אסטרטגי, אינטרסים של גורמי הכ ח המרכזיים ומנגנוני שליטה עתידיים

נכתב נערך ועובד ע"י: יעק ב )קובי( לביא, ואורי שם טוב מרום
חוקרי שפה מזרחנות ורשתות תקשורת בעולם הערבי.
תאריך: 31 במרץ 2026

מבוא: הדוקטרינה של המערכה הנוכחית

המזרח התיכון נמצא בשיאו של עימות המגדיר מחדש את גבולות העוצמה ואת מידת ההשפעה והיכולת של כל צד בסכסוך לכפות על הצד השני את עמדתו.

המערכה הנוכחית, המשלבת את מבצע "שאגת הארי" הישראלי ואת מבצע "אפיק פיורי" (Epic Fury ( האמריקאי, אינה רק תגובה צבאית לתוקפנות של המשטר האיראני הדתי-משיחי, השואף להקים ח'ליפות אסלאמית שיעית על פני מדינות הלאום הערביות. )خلافة – ח'לאפה( אלא גם ניסיון לפרק את "ציר ההתנגדות" ולקבע מציאות חדשה במזרח התיכון.

מציאות שבה המשטר האיראני הנוכחי, אינו מהווה גורם משפיע. הצטרפותם של חזבאללה והחות'ים למערכה ייתכן ומעידה על ניסיון איראני נואש לייצר זירות מאבק חליפיות לאיראן, בבחינת "הסחת דעת אסטרטגית", על מנת לאפשר למשטר האיראני לשמר את שרידותו, תחת ההתקפות המאסיביות של צה"ל ושל צבא ארה" ב נגדו.

בהקשר זה, מנסה המשטר האיראני לנקוט במדיניות מוכרת וידועה באסלאם הנקראת: צומוד- صمود – התמדה/יכולת עמידה.

מדובר באינטרס קריטי למשטר האיראני, שמבקש לשרוד שלטונית בכל מחיר ובכך לשדר, עתה וגם בעתיד, לכלל המדינות הסובבות את איראן במפרץ ומעבר לו, כי הצליח להתמודד עם מעצמה עולמית ועם מעצמה איזורית, ועדיין "להישאר על הרגליים", כלומר – מבלי שיוכרע.

במידה שתרחיש שכזה יתממש, קיימת סבירות גבוהה שמשטר זה יצליח להטיל מחדש את חיתתו על המדינות השכנות , החוששות מאוד לגורלן ועושות לפי פירסומים זרים ככל שביכולותן על מנת לשכנע את ממשל ארה"ב להמשיך במלחמה ולהכריע את המשטר האיראני ובכך לשנות לחלוטין את מאזן הכוחות במזרח התיכון, כפי שהתקבע בעשורים האחרונים.
מבחינת מדינות אלו מדובר ב"אליה וקוץ בה", שכן המשמעות של שינוי מאזן הכוחות במזרח התיכון, משמעו גם התחזקות משמעותית בכוחה של ישראל ובהגמוניה האזורית שלה.

אפשרות זו, מדירה שינה מעיניהן של מקצת ממנהיגי מדינות ערב במפרץ, כמו גם של טורקיה, שאינם רוצים לראות את מעמדה של ישראל חזק יותר באיזור, מכפי שהיה ערב המלחמה.

להבנת המהלכים, עלינו לצלול לעומק הפסיכולוגיה והטרמינולוגיה של מקבלי ההחלטות בטהרן:
1 . מֻקַאוַמַה ) Muqawama – مقاومة ): "התנגדות". זוהי אידיאולוגיה שרואה במאבק המזוין ערך עליון שנועד להתיש את היריב ולהביסו. כאמור, הצטרפות חזבאללה והחות'ים למלחמה יש בה כדי להעיד על ניסיון של המשטר האיראני לממש את עיקרון "אחדות הזירות" תחת מטרייה זו.
2 . מַצלַחַה ) Maslaha – مصلحة(: "אינטרס". זהו עיקרון חשוב ביותר שתכליתו נקיטת צעדים שיקדמו את האינטרס האיראני. קונקרטית, המשטר האיראני מוכן לסגור את מיצרי הורמוז ולפגוע בתזרים המזומנים שלו, כל עוד הוא מסב נזק גדול יותר לארה "ב ולמדינות בעולם הזקוקות נואשות למקורות האנרגיה מהמפרץ הפרסי.
3 . סֻלְטָה ) Sulta – سلطة(: "סמכות/שלטון" )די דומה במשמעות למושג הגמוניה(. השאיפה האיראנית אינה רק דתית, אלא דתית- אימפריאליסטית: השגת סמכות בלעדית על המפרץ הפרסי וסילוק כל השפעה מערבית ) ארה"ב ואירופה( מהמרחב. לא מן הנמנע, כי המשטר האיראני ינסה לקדם רעיון זה הן בתוך איראן והן מחוצה לה, בתוך מדינות ערב, על מנת לזעזע את יציבותן השלטונית ולקדם הזדהות עם מאמציו של השלטון האיראני להילחם באימפריאליסטים.

בעניין ה"סלטה", משתדל המשטר האיראני להציג את בנו של עלי חמנאי – מוג'תבא – כיורש הלגיטימי והמתפקד של איראן, למרות שזה לא נצפה בציבור, מאז חוסל אביו. עיקרון המשכיות ה"סלטה", הינו חשוב, הן פנימה כלפי העם האיראני והן כלפי חוץ. על רקע זה, פועל המשטר ביד מברזל על מנת לגדוע באיבו כל ניסיון מרידה בשלטון, שכן עקרון ה"סלטה" – חיוני להמשך שרידותו ותפקודו של המשטר הקיים.

מבחינת המשטר האיראני, כל ניסיון מרידה, כמוהו כשיתוף פעולה עם האימפריאליסטית והדבר נתפס כ"ח'יאנה" – בגידה. דינו של בוגד באסלאם הינו מוות, ומשום כך, רואה המשטר במתנגדיו מבית משום בוגדים שיש להורגם.

ניתוח שחקנים אסטרטגי " – קלפי המיקוח " והאינטרסים

השחקן	אינטרס אסטרטגי עליון	קלפי מיקוח וכלים אופרטיביים
איראן	שרידות המשטר תחת מצור; שימור הסֻלְטָה. תקיעת טריז בין ארה"ב לבין מדינות מערביות, כמו גם, הגברת הלחץ מבית כלפי משטר דונלד טרמפ להפסיק את המלחמה, נוכח הנזקים שהיא מסבה לעם האמריקאי.	איום בחסימת מצרי הורמוז; הפעלת המֻקַאוַמַה; גם כנגד מדינות שכנה מהווה סכנה לאיזור ולעולם. זאת, לצד חשש לפריצה מהירה לגרעין כמו גם, להיווצרות נזקים כלכליים כבדים העלולים להביא להאטה בכלכלה העולמית.
ישראל	פירוק "טבעת האש"; הסרת איום הטילים והכטב"מים והאיום הגרעיני הפוטנציאלי. שינוי מאזן הכוחות במזרח התיכון, הגברת ההגמוניה הישראלית במרחב, הרחבת "הסכמי אברהם". דווידנדים כלכליים נרחבים נוכח הפיצויים שייגבו מאיראן, נוכח תוקפנותו של המשטר.	מבצע "שאגת הארי"; עליונות מודיעינית; יכולת שיתוק האי ח'ארג'. רתימת גורמי כח ממדינות ערב הסוניות לקדם את רעיון החלפת המשטר האיראני.
ארה"ב	חופש שיט בינלאומי; מניעת מיתון עולמי. ניטרול יכולות גרעיניות איראניות וטיפול בחומר גרעיני שעלול לשמש לפיתוח נשק גרעיני בעתיד. סיוע לבנות בריתה במפרץ. שימור ההגמוניה העולמית שלה כמעצמה. דווידנדים כלכליים שייגבו מאיראן, נוכח תוקפנות המשטר האיראני.	מבצע "אפיק פיורי"; הצי ה-5; סנקציות משניות על רוכשי נפט. יכולת כלכלית עצומה והשפעה על הכלכלה העולמית.
מדינות המפרץ	הסרת הפחד משלטון איראני המצהיר שיש ביכולתו להשתלט עליהן צבאית. זאת, לצד המשך המאמצים לקידום חזון 2030 להפחתת התלות בהכנסות הנפט; הגנה על תשתיות קריטיות.	פיצוי על חסר בנפט; תיווך חשאי מול איראן (ערוץ עומאן/קטר). הגברת הקשר והתלות בארה"ב. התניית התקדמות ב"הסכמי אברהם" מול ישראל, במימוש הצורך שלהן במיטוט המשטר האיראני הנוכחי.
סין	ביטחון אנרגטי (תלות בנפט מהמפרץ). החלשת ההגמוניה של ארה"ב והתשת כוחה (בשל העלויות הגבוהות מאוד של המלחמה).	לחץ כלכלי על טהרן; השקעות בתשתית; "ערוץ אחורי" להרגעה. שותפות בשיקום איראן ב"יום שאחרי" המלחמה (שוק צרכני של מעל 90 מיליון איש).
רוסיה	הסטת תשומת לב המערב מאוקראינה; ייקור הנפט. התשת כוחה של ארה"ב ותקיעת תריס בינה לבין בעלות בריתה במערב.	סיוע טכנולוגי וסיוע במודיעין בזמן אמת לאיראן בעת המלחמה; וטו במועצת הביטחון.
טורקיה ואזרבייג'ן	ביטחון אנרגטי ודחיקת איראן מהקווקז. פתיחה אפשרית של חזית לחימה נוספת נגד המשטר וקידום התרחיש של פירוק המדינה האיראנית במתכונתה הנוכחית.	אזרבייג'ן כנכס מודיעיני וצבאי. טורקיה כגשר לוגיסטי לנאט"ו. בהקשר זה, סבירות נמוכה שתורכיה תרצה לפעול נגד איראן, כל עוד המיעוט הכורדי אינו פועל להשתלט על השלטון באיראן.
אירופה	מניעת גלי פליטים; הבטחת אספקת אנרגיה.	לחץ דיפלומטי; סנקציות בנקאיות (SWIFT).

 

נקודות התורפה האסטרטגיות : הורמוז וח ' ארג '

1 . האי ח'ארג' ) Kharg Island): ( אי זה הוא עקב האכילס של איראן. כ- 90% מהנפט האיראני עובר דרך טרמינל זה. פגיעה פיזית או מצור ימי יעיל על ח'ארג' מנתקים את צינור החמצן של משמרות המהפכה. ללא דולרים מהנפט, קיימת סבירות שהמֻקַאוַמַה בלבנון ובתימן תתייבש תוך פרק זמן שיכול להימשך חודשים עד שנים. במהלך כזה יש כדי להחליש את המשטר האיראני הנוכחי.

2 . מצרי הורמוז ) (Strait of Hormuz): איראן רואה במצרים כלי להרתעה גלובלית ואף ככלי לייצור הכנסות עבור איראן המבקשת לגבות דמי מעבר מספינות שעושות שימוש במעבר זה, חרף העובדה כי מדובר במעבר ימי בינלאומי.

חסימה מוחלטת של המיצרים, תפגע לא רק במערב אלא גם בסין )הלקוחה הגדולה של איראן(, אך גם באיראן. לכן, איום במיקוש המצרים הוא קלף מיקוח מסוכן שעלול לבודד את איראן גם מבעלות בריתה.

מנגנוני פיקוח ואכיפה ל " יום שאחרי "

המלחמה כדי למנוע את שיקום היכולות ההתקפיות של איראן, על הקהילה הבינלאומית ) בהובלת ארה"בוישראל( לבחון את המנגנונים הבאים:
● החלפת השלטון הנוכחי בשלטון ידידותי יותר למערב. כל עוד והדבר אינו מתאפשר – מומלץ לקדם את הצעדים הבאים:
● מצור צבאי ומשטר "שמיים סגורים" ) (No-Fly Zone): הקמת כוח משימה בינלאומי שיאכוף איסור טיסה של מטוסים צבאיים ומטוסי תובלה חשודים מעל שטחים רגישים באיראן.
● מנגנון "בדיקה בנמל" ) (Port-Access Inspection): התניית היכולת לייצא נפט ולייבא ולייצא פריטים אחרים מח'ארג' ומנמלים אחרים כולל נמלי תעופה, בהצבת פקחים בינלאומיים קבועים בנמלים, שינטרו כל משלוח נכנס למניעת הברחת רכיבי טכנולוגיה לטילים .
● הגבלת תדרים ודיגיטציה: מניעת גישה איראנית למערכות ניווט לווייניות ( GPS/GLONASS ( במרחב המפרץ, דבר שינטרל את דיוק הכטב"מים והטילים שלהם.
● סנקציות " Snapback " צבאיות: הגדרה מראש שכל חריגה )למשל, העלאת כטב" ם ללא אישור( תגרור פגיעה מיידית באינטרסים איראניים חיוניים.

" איפכא מסתברא ": בחינת תרחישים חלופיים

בגישה האקדמית, חובה עלינו לאתגר את הקונספציה שלחץ יוביל לכניעה:
1 . תרחיש " החיה הפצועה ": תקיפה בח'ארג' ומצור הדוק על המשטר עלולים להוביל את ההנהגה בטהרן להגיע למסקנה שאין להם מה להפסיד. במקום לסגת )מצלחה (, הם עלולים לבצע פריצה נואשת לגרעין ולהשתמש בו כנשק הרתעה אחרון.
2 . תרחיש " הכאוס האזורי ": התמוטטות מהירה מדי של המשטר, ללא אלטרנטיבה ראויה, בצל המלחמה עלולה ליצור ואקום שלטוני באיראן. ללא הסֻלְטָה המרכזית, המדינה עלולה להתפרק למיליציות אתניות חמושות בנשק מתקדם, מה שיגרום לזליגת טרור בלתי נשלטת לטורקיה, עיראק וסעודיה.
3 . תרחיש " הלגיטימציה המחודשת ": סבל אזרחי כבד כתוצאה ממצור ומלחמה עלול להפוך את המשטר המנוכר ל"מגן העם" מול התוקפן הזר. ההיסטוריה מלמדת )כמו במלחמת איראן-עיראק( שציבור שסובל מלחץ חיצוני נוטה להתלכד סביב הדגל, גם אם הוא מתעב את שליטיו.

סיכום ודרכי פעולה אפשריות נוספות

המערכה הנוכחית – מרץ 2026 – היא רגע של הכרעה כמו גם של הזדמנות אסטרטגית. ישראל וארה"ב יכולות לפעול ליצירת מציאות של "כליאה אסטרטגית" שבה המשטר האיראני לא יצליח לממש את שאיפותיו בכל הנקודות האסטרטגיות שצויינו לעיל.

דרך פעולה אפשרית מרכזית: שימוש במינוף על האי ח' ארג' כדי לכפות על איראן זניחה, ולו זמנית, של עקרון המֻקַאוַמַה האזורית נוכח הנזקים הכבדים שנגרמים לאיראן. זאת, תוך בניית מנגנוני פיקוח צבאיים ודיגיטליים שיבטיחו כי איראן תישאר מדינה מוחלשת ומרוסנת לאורך עשורים. כמובן, שבמידה ויחולו שינויים פנימיים באיראן שיבואו מתוך פעולה פנימית של גורמי פנים איראניים, אשר יובילו בסופו של מהלך, לשינוי שלטוני ותפיסתי עמוק. הדבר עשוי להוביל לשינוי מהותי במדיניות כלפי איראן על ידי כלל גורמי הכח העולמיים והאזוריים.

מקורות ביבליוגרפיים :

1 . המכון למחקרי ביטחון לאומי ) INSS): "הערכה אסטרטגית לישראל 2026 – המערכה
מול הציר האיראני".
2 . The Washington Institute for Near East Policy: "Iranian Proxy Strategy: From Resistance to Direct Conflict in 2026".
3 . U.S. Department of Defense: "After-Action Report: Operation Epic Fury and Maritime Stabilization".
4 . Energy Information Administration (EIA): "Global Energy Risk: The Strategic Importance of Kharg Island".
5 . כתב העת 'מערכות': "בין שאגת הארי לאפיק פיורי – לוגיקה של מערכה רב-זירתית ".
6 . Journal of Strategic Studies: "The Concept of Maslaha as a Driver for Iranian Strategic Retreat".